תעשי אנבלוק לקריאייטיבלוק ולא לאקס שלך

יש חסימות שרצוי לא לשחרר, כמו למשל את הבלוק שעשית לאקס שלך בפייסבוק שהיה רעיל לך במשך שנים או כזאת שמונעת מגשם לדלוף לך למרפסת. כמו בלוק של עצירות גם קריאייטיב בלוק יכול להיות מסריח למדי כשיש לך דדליין לחוץ והמשכורת שלך תלויה ביכולת שלך להפיק תוצאות מרשימות גם תחת תנאים מעיקים.

אז מה גורם לבלוק יצירתי ואיך שוברים לו את הצורה?

הרוטינה? גם אותה אפשר לשבור מידי פעם.

לפעמים כשאנחנו מרוכזים לאורך זמן רב בפרויקט אנחנו מאבדים את היכולת שלנו לשפוט אותו כראוי. זה לא מצב נעים, אבל בהחלט לא יעזור להיכנס ללחץ או להמשיך לשבת ולהלחם בעצמך לעבוד על משהו שמרגיש תקוע. למעשה במהלך השנים הבנתי שהדבר הנכון לעשות הוא לקום מהכיסא ולשנות עיסוק.

ללכת לשתות קפה, לעשות סיבוב למכולת או ללעוס מסטיק לצד המעשנים וליצור איזה סמול טוק על כל נושא שהוא מלבד העבודה. העיקר לא לשבת ולאכול לעצמך את הראש. הרעיונות הטובים ביותר מגיעים דווקא בזמנים בהם אנחנו לא עסוקים בעבודה ומרגישים טוב. חשיפה לשמש לצורך העניין היא מצויינת לגופנו ומשפרת את מצב הרוח מפני שהיא גורמת לייצור מוגבר של סרטונין. מה שיכול לעזור לנו להירגע קצת לפני שממשיכים.

שיפוטיות עצמית? הרשו לעצמכם ליצור גם דברים עלק גרועים.

לעיתים קורה שאנחנו משוכנעים שיצאה לנו תוצאה מושלמת, מתאהבים בתוצאה ומתמלאים בציפיה לקראת חשיפת הפרוייקט בפני הלקוח שלנו או הבוס שלנו. לעיתים גם קורה שהוא אינו מרוצה ואף דורש שינויים שאיננו מסכימים איתם במקרה הטוב ומחרידים למדי במקרה הרע. מכאן מגיעה הקלישאה “אסור להתאהב ברעיונות שלנו״ מכאן גם יכול לצמוח לו קריאייטיב בלוק.

מה שעזר לי להתמודד עם זה, זה לשחרר את המחשבה של טוב ורע בתחילת הפרויקט ולהקדים תרופה למכה בכך שאני חושפת את הלקוח לסקיצה ראשונית לפני שאני עושה פינישים ומשפרת את העיצוב לתוצאה סופית. חשוב לנסות להבין שאם הלקוח לא מרוצה, זה לא בהכרח אומר דבר על היכולות שלך.

במקום ללבות את המחשבה שמורידה אתכם, נסו להחליף אותה באחת חיובית, כלומר במקום להטיח בעצמכם אשמה ולומר לעצמכם שאתם מקוללים, נסו לומר לעצמכם שפינג-פונג עם הלקוח הוא חלק טבעי מתהליך יצירה והגרסה הבאה תמיד יוצאת טובה יותר.

אבל המוח שלנו טריקי נכון? לפעמים זה לא עובד ואנחנו פשוט חסומים מלהמשיך. במקרה כזה אני מחליטה שזה הזמן שבו אני עושה כמה שיותר דוגמאות ואני מרשה לעצמי לייצר אותם גם מכוערות או גרועות או להעתיק דברים שמוצאים חן בעיני ולשנות אותם אחר כך. העיקר שזה יקרה מהר ככל האפשר ותתפלאו שזה לא יוצא כל כך גרוע ומכוער, זה רק עוזר להתחיל :)

האווירה במקום טעונה באנרגיות שמקשות על היצירה? תשנו מקום.

ברגע שעולה מחשבה שמדכאת אותי בסיום פגישה עם לקוח, אני מעדיפה לצאת מהבניין, לשבת בכיסא מרוחק, בפינה נעימה עם דף ועיפרון או כל כלי יצירה אחר וליצור משהו מהלב לכיף שלי. אתם תראו שברגע שתעשו משהו שתהיו מרוצים ממנו ושאיננו קשור כלל לפרויקט שאתם תקועים איתו, התחושה הטובה תחזור אליכם ויהיה קל יותר לחזור לפרויקט. אם זה לא עוזר, נסו לקבל השראה ממקור השראה שהוא אינו המקור הקבוע שלכם (תמיד טוב ללכת לטבע לדעתי) וליצור משהו שאתם בטוחים שאתם יכולים לבצע נפלא ומהר ותצרו אותו והתמקדו בו.

להתרכז בפרויקט קריאייטיב אישי לצד מקצועי, לעיתים קרובות עוזר לשחרר את השיפוט העצמי ולהרגיש סיפוק מהיצירה. לי באופן אישי זה מחזק את תחושת הביטחון ועוזר לחשוב בצורה צלולה יותר.

לחץ? זה מצב מנטלי בר שינוי. השתמשו בגופכם.

אסתי חברתי האהובה היא מעצבת תכשיטים ושולחנות לאירועים בין היתר. עבודה תחת לחץ בשבילה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. היא אומרת לי מאז שאני ילדה - הפחד הרבה יותר נורא בראש שלנו. העובדה שבמציאות הדברים תמיד פחות יותר גרועים מאשר בדמיון שלנו מצליחה מאוד להרגיע אותי.

המחשבה על הלחץ, יוצרת לנו באופן אוטומטי בלוק יצירתי. ברמה הפרקטית מה שרצוי לעשות הוא לשתות תה ירוק, לתרגל נשימות סרעפתיות, להימנע ממסיחי דעת כמו הפייסבוק או הפלאפון ולתרגל מיינדפולנס על בסיס יום יומי ולא רק במצבי לחץ, בכדי לדעת להירגע מהר יותר בזמנים לחוצים.

ניהול זמן טוב יכול לחסוך את הלחץ ולהזכיר לעצמנו שלתת ללחץ לנהל אותנו לא יקדם את התוצאה הרצויה. להפך, זה רק מרחיק אותנו. לעצור בשביל להרגע, זה הדבר הנכון לעשות.

מצב רוח רע מדברים אחרים

כמה פעמים מצאתי את עצמי מגיעה לעבודה אחרי אירוע קשה. פרידה מבן זוג, מוות של חיה אהובה או סתם ריב עם חברה. לרוב זה יקשה עלינו לתפקד, מטבע הדברים העבודה שלנו תראה כמו מטען נפשי, אם ניתן למצב הרוח שלנו לשלוט בנו במצב הזה, זה לא יוביל לשום מקום טוב.

לרוב אני מרכזת את המשימות שלי ומחלקת אותם ל2. משימות שאינן דורשות יצירתיות, יותר טכניות ומשימות שדורשות ממני מאמץ יצירתי והשראה ברמה מסוימת. אנסה בתור התחלה לסיים עם המשימות הטכניות.

בלי קשר לזה, הפסיכולוגית הנפלאה שלי המליצה לי לעשות רשימה של 10 דברים קטנים שעושים לי טוב ברגע זה ועליהם אני מודה. בין לבין המשימות אני משתדלת להתרכז בפאן החיובי של הסיטואציה ולקרוא את הרשימה הזאת. זה עוזר מאוד לשים דברים בפרופורציה.

הפתרון המפחיד ביותר

להניח את העיצוב הכמעט סופי שלכם בצד ולהתחיל מהתחלה. זה מה שאני מציעה, בסגנון שונה, עם פתרון עיצובי אחר ואפילו במסמך אחר. אתם תראו שהדברים ירוצו לכם מהר יותר בפעם השניה שתעצבו כי תמנעו מבעיות שלמדתם מהם בסקיצה שעליה אתם תקועים. וככה גם תהיה לכם דוגמא נוספת להראות ללקוח וגם תראו שזה משתלם בזמן:)

נסו להזיז את המקום בו אתם ממשיכים לעבוד

לא כולם עובדים עם לפטופ זה נכון ולא לכולם יש את האפשרות להזיז את עמדת העבודה. אבל את תהליך החשיבה והתכנון אפשר לבצע ברוב המקרים ממקום שונה. אם אתם מעדיפים לא לצאת מהמשרד ואתם עובדים באופן ספייס, אולי כדאי לכם לתפוס איזה חדר ישיבות פנוי ולנסות לחשב מחדש את המסלול שלכם.

לשנות קודם את המצב רוח ואז להתחיל לעבוד

לכל אחד יש מישהו אחד לפחות ששיחה איתו עושה לו טוב. לא משנה מי זה תרימו אליו טלפון, הריחו משהו נעים ושחקו במשחק נחמד בפלאפון. קודם תשנו את מצב הרוח שלכם ורק אז תגשו לפרוייקט שלכם שוב. באופן כללי בעבודה אני משתדלת לאמץ את הגישה של הזן ולהחליט שאינני נקשרת באופן ריגשי לעבודה שלי. אני רק צופה ברגשות שלי מהצד. זה עוזר מאוד לאמץ גישה חיובית ולחסוך תסכול עתידי.

בהצלחה :)